ויקטוריה היסלופ התאהבה ביוון, ובספר "חוטים מקשרים", התעלתה על עצמה כשהקימה לתחייה את עברה של ת'סלוניקי, העיר השניה בגודלה ביוון, תוך שהיא שוזרת בו חוטים של אחוות נשים, חברות אמת, אהבה ויופי בצד הטרגדיות שהמטירו עליה אש וגופרית במאה העשרים.

​

סופיה ניקולאידו היא סופרת יווניה, שמספרת את תולדות המאבקים בין כוחות האור לכוחות האופל בת'סלוניקי, ללא סנטימנטליות ובפיכחון כואב.

​

יאניס ריצוס הוא משורר יווני שכתב שירי מאבק, כשהוא מזדהה עם הפועלים ועם הפרטיזנים. כמה משיריו הולחנו על ידי מיקיס תיאודורקיס, ובהם שיר אחד, יחיד ומיוחד, שמגלם בתוכו את הכאב של אם שאיבדה את בנה בהפגנות נגד המשטר הפאשיסטי של 1936.

​

ואסילי ציצאניס הוא ממגדולי המוזיקאים היווניים, שחי ופעל בסלוניקי בשנות המלחמה וכתב את אחד משירי המחאה שהפכו להמנון של היוונים השואפים להשתחרר מעול הכיבוש.

​

כל אלה ואחרים, מהווים השראה לטיול בעיר שחוותה טרגדיה אחרי טרגדיה במאה ה-20, טיול שמגיע למקומות בעלי משמעות מיוחדת ביצירות השונות: רחוב איריני של "חוטים מקשרים", פאבלו מלה של ציצאניס, כיכר החירות של ניקולאידו וכמותם עוד אתרים פחות מפורסמים ומוכרים בעיר, מקומות שמשמרים את יופיו של העבר ומקומות שמזכירים את הקושי והכאב.

​

בטיול נשים, אנו מתעניינות באופן מיוחד בנשים יוצרות, יוזמות ומובילות. כשיצאנו לחקור את העיר וסביבותיה, במטרה לרקום עבורכן טיול יוצא מגדר הרגיל, כזה שלא בהכרח תגיעו אליו בטיול עצמאי, פגשנו את אפרודיטי, צעירה שמנהלת מלון מופלא בהרי פייריה, מעבר לאולימפוס, ואת ארטמיס, שמנהלת ביד רמה את יקב הבוטיק המשפחתי המשובח, ואת פאני וסוניה, שרוקמות חלומות ומגשימות את עצמן בקריירה שניה שהן אוהבות בה כל רגע ורגע; זכינו לשמוע הרכב על טהרת הנשים בטברנה של מקומיים בסלוניקי, ולבקר בקואופרטיב של נשים צעירות ברוחן בליבאדי, שהתאגדו כדי ליצור לעצמן פרנסה, ותקצר היריעה מלפרט את כל מה שחווינו שם.

 

במסע הספרותי (והפואטי, והמוסיקלי) מסלוניקי אל מעבר לאולימפוס, נחגוג את האהבה והחברות וגם ננסה להבין מה קרה שם, ננסה להבין מה קרה ליהודים ולמוסלמים שהיו בעיר, נחווה את העיר על יופיה וטעמיה וריחותיה וצליליה, ונראה את הסיפור קורם עור וגידים לנגד עינינו.